מאז הקמתה ובמשך עשרות רבות של שנים נחשבה ישראל למדינה דלה במקורות אנרגיה. בעקבות המחסור במשאבי אנרגיה עצמיים ולנוכח סירובן של מדינות רבות לייצא לישראל נפט גולמי ודלקים עקב החשש מחרם ערבי, נאלצה ישראל לעשות מאמצים ניכרים על מנת לייבא את הנפט הדרוש לה כמקור אנרגיה כמעט בלעדי לייצור חשמל, תחבורה, ולתעשייה של המשק המתפתח.

ההכרה לפיה לא ניתן להמשיך ולהסתמך על יבוא נפט בלבד התחדדה בשנת 1973, מעט לפני מלחמת יום הכיפורים וביתר שאת אחריה, בעקבות, החלטתן, כאמור, של מדינות ערב לצמצם את אספקת הנפט למדינות מערביות שתמכו בישראל. החלטה זו שיצרה מציאות גיאופוליטית חדשה, הולידה, למעשה, שינוי אסטרטגי מהותי במשק האנרגיה: הוחלט כי תחנת הכוח שבאותם ימים עתידה הייתה לקום בחדרה, תעשה שימוש בפחם כמקור אנרגיה עיקרי ולא במזוט כי שתוכנן עד אז.

בד בבד הוחלט לא להסתפק בשינוי תמהיל רכש אמצעי האנרגיה המיובאים אלא גם להגביר באופן ניכר את חיפושי הנפט והגז בשטחה של מדינת ישראל. בין השנים 1975-1984 לבדם, בוצעו בישראל מאות קידוחים בהשקעה של מיליארדי שקלים (במונחים של היום) של כסף ממשלתי – אך כולם נכשלו. שר האנרגיה בשנת 84 משה שחל אמר כי "הממשלה הייתה הגורם הדומיננטי בפעילות זו, מפני שגורמים זרים וחברות נפט בעלות שם בין -לאומי לא רצו לבוא לישראל". לנוכח הכישלונות עצרה ממשלת ישראל בשנת 1986 את כלל פעולות החיפוש באמצעות החברות הממשלתיות שפעלו בתחום.

במהלך שנות ה- 90, החליטו יזמים פרטיים ליטול על עצמם את האתגר והסיכון לחפש את מקורות האנרגיה המקומיים תוך שהם מתעתדים להשקיע בכך את כספם הפרטי, אך למרות הניסיונות הרבים שנעשו, מאמצים אלו העלו חרס.

התפנית החיובית הראשונה שסימנה את כניסתו של המשק לעידן חדש החלה לקראת סוף שנות ה-90 עם גילויי מאגרי הגז "מארי B" ו"נועה". הפעם בניגוד למאות הקידוחים שנעשו בעבר התברר שמדובר במאגרים המכילים שכבה עשירה בגז טבעי. לראשונה הפכה ישראל ממדינה נטולת משאבי אנרגיה, למדינה החולשת על עתודות מסחריות של גז טבעי.

במהלך שנות ה-2000 המשיכו פעילויות החיפוש מול חופי ישראל, בין היתר, על ידי ענקית האנרגיה הבינלאומית BG ("בריטיש גז"), אשר נכשלה בפעולות החיפוש במיים הישראליים. בהמשך השמיטה מידיה BG, באופן טראגי מבחינתה, את רישיון החיפוש בו נמצא מאוחר יותר שדה תמר, זאת למרות שזיהתה אותו בחומר הגיאופיסי שנאסף בעקבות הסקרים הססמיים והמחקרים שביצעה.

למרות החשיבות ההיסטורית של גילויי שדות הגז "מארי B" ו"נועה" בעבור משק האנרגיה הישראלי, המהפך הדרמטי בעתידה האנרגטי של מדינת ישראל החל להתחולל לקראת סוף שנת 2009. קידוח תמר-1 יצא לדרך לאחר שנים רבות של מחקר ואינספור ניסיונות למשוך חברות קידוח בינלאומיות להם ניסיון בביצוע קידוחים במים עמוקים. התוצאה הייתה תגלית הגז הגדולה ביותר בעולם באותה השנה – תגלית תמר.

ההצלחה הגדולה הגבירה את פעילויות החיפושים באזור החדש. כשנה אחר כך התגלה מאגר "לוויתן" הגדול פי שניים ממאגר "תמר" ומיד לאחריו הניבו הקידוחים בים העמוק הישראלי את גילויים של מאגרים נוספים כריש, תנין, ועוד.

סיכומו של דבר, בתוך פרק זמן קצר יחסית התגלו במים הכלכליים של ישראל עתודות גז טבעי בהיקף של מעל ל- 1,000 BCM. כמות השקולה ל-200 שנות צריכת גז טבעי של המשק הישראלי באותה תקופה. היקפם העצום של תגליות הגז הביא לשינוי מהותי בתכנון האנרגטי ארוך הטווח של מדינת ישראל.

הגז הטבעי שהופק בשטח ישראל התבסס כמקור האנרגיה העיקרי לייצור חשמל, כאשר כיום קרוב ל- 70% מהחשמל במשק מופק באמצעות גז טבעי כחול לבן, כאשר הוא משמש גם כמקור אנרגיה ראשי בסקטור התעשייה. השימוש במקור אנרגיה מקומי וזול הביא לחיסכון מצטבר של 37 מיליארד שקל מאז החלה הפקת הגז ממאגר תמר ועד סוף שנת 2017 – מדובר על חיסכון של מיליון ₪ בשעה. בנוסף, המעבר הרחב לשימוש בגז טבעי הביא לירידה דרמטית בפליטות המזהמים במשק.

מייסדי המדינה וראשיה, לאורך השנים, חלמו על מקורות אנרגיה עצמיים אולם לא הרשו לעצמם לבטא זאת בקול רם, בשנת ה 71 להקמתה מאפשרות תגליות הגז לכל ישראלי לומר באופן ברור: מדינת ישראל צלחה עוד שלב במימוש חלום הציונות: והיא צועדת בבטחה לעבר עצמאות אנרגטית אמיתית ומלאה.

פורסם בישראל היום ביום העצמאות 2019