אתמול פורסם על הפסקת הזרמת הגז ממאגר תמר בשל המצב הבטחוני. מיד החלו קריאות על התלות המשק בגז ואיפה עוד צינור. לקראת חזרה לשגרה, אני רוצה לעשות שוב סדר:
1. העלות העודפת למשק כתוצאה מאי-אספקת גז למשק מוערכת כמיליון ש"ח בשעה. (הצד השני של זה, המשק חוסך בטירוף, אבל #שודהגז וזה.. אתם יודעים…).
2. מאגר לוויתן היה יכול להיות מחובר כבר מזמן, אבל היו כאלו שעשו כל ביכולתם שלא יקום (שלא לדבר על כריש-תנין שבכלל לא היו אז בתכנון). הם אמרו "הגז כבר זורם, לא צריך לפתח את לוויתן. שישימו עוד צינור לחוף…" זוכרים את הפתרונות שהציעו על סמך בורות?
3. עוקבי הותיקים כבר מכירים זאת היטב – גם מיליון צינורות נוספים אינם פתרון, כי כשהאסדה לא עובדת, זה לא משנה כמה צינורות יש לחוף – זה לא העניין.
4. מה כן העניין? פיתוח מאגרים נוספים בתשתיות לא תלויות, כך שמערכת אספקת הגז תהיה בלתי תלויה, מבוזרת ובעלת יתירות.
5. וזה בדיוק, אבל בדיוק מה שקורה *בזכות* מתווה הגז: אוטוטו לוויתן יתחיל להפיק, והמצב כבר ישתפר בצורה דרמטית. לאחר מכאן יחוברו גם כריש-תנין ומדינת ישראל תהנה מאספקת גז משלושה מקורות בלתי תלויים – זהו מצב פנטסטי.
6. לולא כל הבלאגן המיותר שהיה כאן סביב המתווה והבגצים שנועדו להאט ולעצור את פיתוח משק הגז הישראלי, היינו כבר היום בסיטואציה אחרת. בקרוב לוויתן ובהמשך כריש-תנין, ייחלו לפעול ואנחנו בדרך הנכונה.

הועלה במקור בפייסבוק:
 https://www.facebook.com/permalink.php?story_fbid=2241789832800093&id=100009072943675&comment_id=2241803969465346&reply_comment_id=2242328196079590&notif_id=1557139773195092&notif_t=feed_comment