נושא משק הגז הטבעי מסעיר בשנים האחרונות את הציבור הישראלי, כמעט לכל אחד יש דעה, בעוד שעובדתית מסתמן כי למעטים בלבד יש די ידע בנושא. למרבה הצער, עושה רושם שחוסר הידע לא מונע ממובילי דעה להפריח לאוויר שלל סיסמאות וטענות שהקשר בינן לבין המציאות קלוש עד לא קיים.
הואיל והוויכוחים האינסופיים פוגעים במצב בפיתוח משק הגז הישראלי ובציבור כולו, בחרתי מספר מיתוסים בולטים שקל להפריכם בעזרת עובדות. בפוסט זה אסקור שלושה מתוכם, ובפוסט ההמשך אסקור שניים נוספים.

טענה: "מחיר הגז הטבעי בישראל גבוה מן המחיר העולמי"

ראשית יש להבהיר כי לא קיים "מחיר עולמי" שכזה. בכל מדינה קיימים תנאים פיזיים וגיאופוליטיים שונים המשפיעים על הפקת הגז, הובלתו ושינועו, ולכן לא ניתן להשוות בין מחיר הגז בישראל לבין מחירו במדינות בעלות אופי שונה באופן מהותי.

דוגמה לכך היא העובדה כי חלק מן המדינות בהן נהוג מחיר נמוך יותר מסבסדות את מחיר הגז על מנת לשמור על יציבות שלטונית. באלג'יריה למשל, מחיר הגז נמוך מאשר בישראל, משום שהשלטונות השקיעו עשרות מיליארדי שקלים בסבסודו. במדינות אחרות קיימים גורמים אחרים המשפיעים על המחיר, כגון עלויות הובלה ושימושים שונים בגז הטבעי.

ולסיכום, אם בישראל מחירה של יחידת חום אחת הוא 5.5 דולר, הרי שבארגנטינה המחיר הוא 7.5 דולר עבור גז שמופק במים עמוקים, באוסטרליה 6 דולר, ובתאילנד, באינדונזיה ובפיליפינים המחיר נע בין 7.7 ל-11 דולר (בכל אחת ממדינות אלו הפקה מקומית של גז טבעי). אצלנו גבוה יותר?

טענה: "חייבים לפקח על המחירים"

על מנת להפריך את הטענה הזו עלינו ללמוד מן הניסיון (והטעויות) של אחרים. היסטורית, התערבות כפויה של השלטון בשוק מובילה לנטרול מאזני ההיצע והביקוש ופוגעת בתמריצים של יזמים לחפש, לפתח ולהשקיע בתחום.

בסופו של דבר, פיקוח על מחירים יוצר ביקושים גבוהים מחד ומצד שני מביא להיצע נמוך מכיוון שהוא גורם לקיפאון בפעילות החיפוש והפיתוח של שדות חדשים. זה קרה בארה"ב באמצע המאה הקודמת, בארגנטינה בתחילת המילניום, במצרים ובמקומות נוספים. בכל אחת מהדוגמאות הנ"ל, ההתערבות החריפה הביאה לנזק כלכלי עצום לשוק ולמשבר אנרגיה שנבע ממחסור בגז טבעי. אין סיבה להניח שבישראל המצב יהיה שונה.

טענה: "ייצוא גז ישראלי יפגע בעצמאות האנרגטית שלנו"

הטענה מניחה שפיתוח מאגרי גז גדולים כמאגר לוויתן יכולים להתבסס על צריכה מקומית בלבד, אולם הנחה זו שגויה. עלויות הפיתוח האדירות של מאגר לוויתן אינן מאפשרות את הקמת המאגר בהסתמך על הביקוש המקומי לגז טבעי לבדו. כלומר, פיתוח מאגר "לווייתן" הכרחי משום שמאגר "תמר" לבדו אינו מספק את כלל צרכי המשק וגם מבחינת ביטחון אנרגטי, המשק לא יכול להישען רק על מערכת הפקה בודדת, אולם איסור על ייצוא יביא בדיוק לתוצאה ההפוכה – הקפאת פיתוח מאגרי גז והקפאת פעילויות החיפושים למציאת מאגרי גז נוספים.
יחד עם זאת יש לזכור כי על פי החלטת ועדת צמח (ועדת היצוא) למשק משוריינת כמות אדירה של גז טבעי – 540 BCM בעוד צריכת הגז הטבעי במשק בשנת 2015 תעמוד על כ-8.5 BCM בלבד.
בפוסט הבא אתייחס לשתי סיסמאות נוספות השגורות בפי מתנגדי פיתוח סקטור הגז בישראל ואראה את המרחק הרב הקיים בין המסר שהן מייצגות לבין המציאות.