הגז הטבעי נקי יותר מדלקים פוסיליים אחרים ופולט לסביבה פחות חומרים מזהמים, מדוע?

• הוא מורכב בעיקר ממתאן, בתוספת גזים פחמימניים קלים נוספים.
• בנוכחות כמות מתאימה של חמצן, המתאן יכול לעבור שריפה מושלמת, ולהפוך לפחמן דו-חמצני ואדי מים בלבד.
• מכיוון שהוא נקי מאוד, שריפת הגז הטבעי כמעט שאינה יוצרת מזהמים בעלי השפעה ארוכת טווח. .
• השימוש בו מצמצם בצורה משמעותית את פליטת גז החממה.

לעומת הגז הטבעי, הדלקים הנוזליים (סולר, מזוט וכו') מכילים שרשראות ארוכות של פחמימנים שאינם עוברים שריפה מושלמת ונותרים כחלקיקי אפר ופיח המשוחררים לסביבה. פחם, המשמש כמקור הפקת אנרגיה מרכזי בארץ, מכיל יסודות מסוכנים כגון גופרית, כספית ולעיתים אף אורניום.

קיטון דרמטי בפליטת המזהמים עקב הגברת השימוש בגז טבעי

החודש (ספטמבר 2017) פרסם המשרד להגנת הסביבה את "מרשם הפליטות לסביבה, סיכום וניתוח דיווחים לשנת 2016". מפרסום המפל"ס (מרשם הפליטות לסביבה) עולה כי בין השנים 2013-2016, במהלכן חלה עליה חדה בשימוש בגז טבעי בישראל, הופחתו פליטות המזהמים באופן דרמטי: חלה ירידה של 45% ו- 48% בפליטת תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית בהתאמה. עוד פורסם במפל"ס כי פליטות חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים בישראל פחתה ב- 43% במצטבר משנת 2012, כאשר הסיבה לכך היא "הגברת השימוש בגז טבעי לייצור חשמל ויישום דרישת המשרד להפחתת פליטות בתעשייה".

מתוך הפרסום של המשרד להגנת הסביבה:

השיפור דרמטי אך עדיין לא מספיק

עוד עולה מהנתונים שפרסם המשרד להגנת הסביבה כי למרות ההפחתה הדרמטית בפליטות תחמוצות הגופרית ותחמוצות החנקן, שיעור פליטת מזהמים אלו לנפש עדיין גבוה משמעותית בהשוואה לאיחוד האירופי. ומה הסיבה לכך? תחנות הכוח הפחמיות.

מתוך הפרסום של המשרד להגנת הסביבה:

מה שהופך את הנושא למטריד הרבה יותר הוא הפיזור המצומצם של פליטות מזהמים אלו. בשנת 2016 קרוב ל- 80% מפליטות תחמוצות הגופרית ויותר ממחצית מפליטות תחמוצות החנקן בישראל התרחשו באזור חדרה ואשקלון, סביב תחנות הכוח הפחמיות. משמעות הדבר היא שכתוצאה ממדיניות השימוש בפחם בישראל תושבי אזור חדרה ואזור אשקלון נאלצים לשאת בפליטות המזהמים האדירות שנובעות משריפת הפחם המזהם.
כדי להמחיש את היקפן העצום של פליטות תחמוצות הגופרית והחנקן בחדרה, נשווה אותן להיקף פליטות תחמוצות הגופרית והחנקן בחיפה, אזור הנתפס ציבורית כסובל מזיהום האוויר החמור בארץ. מבחינה זו עולה כי פליטות תחמוצות הגופרית והחנקן בחדרה בלבד, גבוהות פי 32 ופי 11 בהתאמה מפליטות מזהמים אלו באזור חיפה.

השימוש בגז טבעי מצמצם את זיהום האוויר וחוסך מיליארדים למשק

בשנת 2012 סבל המשק הישראלי ממשבר אספקת גז טבעי חריף ולכן רק 17% מייצור החשמל  בארץ התבסס על גז טבעי. השימוש המועט בגז טבעי בשנת 2012 מאפשר לבחון את השפעת הרחבת השימוש בו על פליטת המזהמים במשק. ואכן, בין השנים 2013-2016 פליטות תחמוצות הגופרית פחתו במצטבר בכ- 144 אלף טון (!), ופליטות תחמוצות החנקן פחתו במצטבר בכ- 150 אלף טון(!).

להקטנה דרמטית זו בפליטות המזהמים ישנו גם ביטוי כלכלי. כדי להבינו יש להתבונן בעלות הנזק שיוצרת פליטת המזהמים לאוויר. עלות זו, הנקראת עלות חיצונית, מחושבת, מפורסמת ומעודכנת מדי שנה על ידי המשרד להגנת הסביבה.

מחישוב סך הצמצום השנתי בפליטות מזהמים אלו והכפלתם בעלות החיצונית הנגרמת מפליטתם, עולה כי בין השנים 2013-2016 נחסך למשק זיהום אוויר בשווי כלכלי של 9 מיליארד ₪ לפחות בזכות השימוש בגז הטבעי.  שווי כלכלי זה נגזר, בין היתר, מכך שהייתה ירידה בשיעורי החולי והמוות שנבעו מנזקי זיהום אוויר וכן פגיעה מופחתת באיכות החיים והאוויר בישראל. חשוב לציין כי כמעט כל כולו של חיסכון זה נובע מהמעבר המשקי לשימוש בגז טבעי.

החיסכון בעלויות החיצוניות מפליטת תחמוצות חנקן וגופרית לעומת הגידול בצריכת הגז הטבעי

הגיע הזמן לפעול להפחתה דרסטית בשימוש בפחם כמקור אנרגיה

למרות הגידול בצריכת הגז הטבעי בישראל בכלל ובפרט למטרות ייצור חשמל, שיעור השימוש בפחם בתמהיל הדלקים לייצור חשמל הוא עדיין גבוה, גבוה מדי. כמעט 40% מייצור החשמל במשק עדיין מתבסס על מקור אנרגיה מזהם זה. נתון זה גבוה בהשוואה למדינות ה- OECD.

בזכות מתווה הגז מאגר לוויתן כבר נכנס לשלב הפיתוח, מאגרי כריש ותנין נמכרו, ועל פי חברת אנרג'יאן (בעלת המאגרים), החלטת ההשקעה הסופית בפיתוח המאגרים צפויה להתקבל עד סוף השנה. מאגר לוויתן צפוי להתחיל להפיק גז בשנת 2019 ומאגרי כריש ותנין בשנת 2020. עם השלמת פיתוחם של מאגרים אלו, היתירות האנרגטית ממנה ייהנה המשק תהיה אדירה. מערכת ההפקה של לוויתן לבדה תוכל לגבות באופן מלא את מערכת ההפקה של מאגר תמר וכבר לא תהיה כל הצדקה להמשיך לבסס את ייצור החשמל במשק על מקורות אנרגיה מזהמים.

לכן על הממשלה, משרד האנרגיה והרגולטורים הרלוונטיים להתחיל לפעול בעניין כבר היום. עליהם להחליט שעם חיבור מאגר לוויתן למשק, השימוש בפחם יצומצם באופן משמעותי ויהווה פחות מ- 10% מהתמהיל הכללי. השימוש בפחם כמקור אנרגיה צריך להוות גיבוי ולא יותר.

 

[1] מקור נתונים: פרסומי המשרד להגנת הסביבה ופרסומים משרד האנרגיה