נתוני המשרד להגנת הסביבה מוכיחים – השימוש בגז טבעי מגן על הסביבה וחוסך מיליארדי שקלים למשק הישראלי
הגז הטבעי נקי יותר מדלקים פוסיליים אחרים ופולט לסביבה פחות חומרים מזהמים, מדוע?
• הוא מורכב בעיקר ממתאן, בתוספת גזים פחמימניים קלים נוספים.
• בנוכחות כמות מתאימה של חמצן, המתאן יכול לעבור שריפה מושלמת, ולהפוך לפחמן דו-חמצני ואדי מים בלבד.
• מכיוון שהוא נקי מאוד, שריפת הגז הטבעי כמעט שאינה יוצרת מזהמים בעלי השפעה ארוכת טווח. .
• השימוש בו מצמצם בצורה משמעותית את פליטת גז החממה.
לעומת הגז הטבעי, הדלקים הנוזליים (סולר, מזוט וכו') מכילים שרשראות ארוכות של פחמימנים שאינם עוברים שריפה מושלמת ונותרים כחלקיקי אפר ופיח המשוחררים לסביבה. פחם, המשמש כמקור הפקת אנרגיה מרכזי בארץ, מכיל יסודות מסוכנים כגון גופרית, כספית ולעיתים אף אורניום.
קיטון דרמטי בפליטת המזהמים עקב הגברת השימוש בגז טבעי
החודש (ספטמבר 2017) פרסם המשרד להגנת הסביבה את "מרשם הפליטות לסביבה, סיכום וניתוח דיווחים לשנת 2016". מפרסום המפל"ס (מרשם הפליטות לסביבה) עולה כי בין השנים 2013-2016, במהלכן חלה עליה חדה בשימוש בגז טבעי בישראל, הופחתו פליטות המזהמים באופן דרמטי: חלה ירידה של 45% ו- 48% בפליטת תחמוצות חנקן ותחמוצות גופרית בהתאמה. עוד פורסם במפל"ס כי פליטות חומרים החשודים או מוכרים כמסרטנים בישראל פחתה ב- 43% במצטבר משנת 2012, כאשר הסיבה לכך היא "הגברת השימוש בגז טבעי לייצור חשמל ויישום דרישת המשרד להפחתת פליטות בתעשייה".
מתוך הפרסום של המשרד להגנת הסביבה:
השיפור דרמטי אך עדיין לא מספיק
עוד עולה מהנתונים שפרסם המשרד להגנת הסביבה כי למרות ההפחתה הדרמטית בפליטות תחמוצות הגופרית ותחמוצות החנקן, שיעור פליטת מזהמים אלו לנפש עדיין גבוה משמעותית בהשוואה לאיחוד האירופי. ומה הסיבה לכך? תחנות הכוח הפחמיות.
מתוך הפרסום של המשרד להגנת הסביבה:
מה שהופך את הנושא למטריד הרבה יותר הוא הפיזור המצומצם של פליטות מזהמים אלו. בשנת 2016 קרוב ל- 80% מפליטות תחמוצות הגופרית ויותר ממחצית מפליטות תחמוצות החנקן בישראל התרחשו באזור חדרה ואשקלון, סביב תחנות הכוח הפחמיות. משמעות הדבר היא שכתוצאה ממדיניות השימוש בפחם בישראל תושבי אזור חדרה ואזור אשקלון נאלצים לשאת בפליטות המזהמים האדירות שנובעות משריפת הפחם המזהם.
כדי להמחיש את היקפן העצום של פליטות תחמוצות הגופרית והחנקן בחדרה, נשווה אותן להיקף פליטות תחמוצות הגופרית והחנקן בחיפה, אזור הנתפס ציבורית כסובל מזיהום האוויר החמור בארץ. מבחינה זו עולה כי פליטות תחמוצות הגופרית והחנקן בחדרה בלבד, גבוהות פי 32 ופי 11 בהתאמה מפליטות מזהמים אלו באזור חיפה.
השימוש בגז טבעי מצמצם את זיהום האוויר וחוסך מיליארדים למשק
בשנת 2012 סבל המשק הישראלי ממשבר אספקת גז טבעי חריף ולכן רק 17% מייצור החשמל בארץ התבסס על גז טבעי. השימוש המועט בגז טבעי בשנת 2012 מאפשר לבחון את השפעת הרחבת השימוש בו על פליטת המזהמים במשק. ואכן, בין השנים 2013-2016 פליטות תחמוצות הגופרית פחתו במצטבר בכ- 144 אלף טון (!), ופליטות תחמוצות החנקן פחתו במצטבר בכ- 150 אלף טון(!).
להקטנה דרמטית זו בפליטות המזהמים ישנו גם ביטוי כלכלי. כדי להבינו יש להתבונן בעלות הנזק שיוצרת פליטת המזהמים לאוויר. עלות זו, הנקראת עלות חיצונית, מחושבת, מפורסמת ומעודכנת מדי שנה על ידי המשרד להגנת הסביבה.
מחישוב סך הצמצום השנתי בפליטות מזהמים אלו והכפלתם בעלות החיצונית הנגרמת מפליטתם, עולה כי בין השנים 2013-2016 נחסך למשק זיהום אוויר בשווי כלכלי של 9 מיליארד ₪ לפחות בזכות השימוש בגז הטבעי. שווי כלכלי זה נגזר, בין היתר, מכך שהייתה ירידה בשיעורי החולי והמוות שנבעו מנזקי זיהום אוויר וכן פגיעה מופחתת באיכות החיים והאוויר בישראל. חשוב לציין כי כמעט כל כולו של חיסכון זה נובע מהמעבר המשקי לשימוש בגז טבעי.
החיסכון בעלויות החיצוניות מפליטת תחמוצות חנקן וגופרית לעומת הגידול בצריכת הגז הטבעי
הגיע הזמן לפעול להפחתה דרסטית בשימוש בפחם כמקור אנרגיה
למרות הגידול בצריכת הגז הטבעי בישראל בכלל ובפרט למטרות ייצור חשמל, שיעור השימוש בפחם בתמהיל הדלקים לייצור חשמל הוא עדיין גבוה, גבוה מדי. כמעט 40% מייצור החשמל במשק עדיין מתבסס על מקור אנרגיה מזהם זה. נתון זה גבוה בהשוואה למדינות ה- OECD.
בזכות מתווה הגז מאגר לוויתן כבר נכנס לשלב הפיתוח, מאגרי כריש ותנין נמכרו, ועל פי חברת אנרג'יאן (בעלת המאגרים), החלטת ההשקעה הסופית בפיתוח המאגרים צפויה להתקבל עד סוף השנה. מאגר לוויתן צפוי להתחיל להפיק גז בשנת 2019 ומאגרי כריש ותנין בשנת 2020. עם השלמת פיתוחם של מאגרים אלו, היתירות האנרגטית ממנה ייהנה המשק תהיה אדירה. מערכת ההפקה של לוויתן לבדה תוכל לגבות באופן מלא את מערכת ההפקה של מאגר תמר וכבר לא תהיה כל הצדקה להמשיך לבסס את ייצור החשמל במשק על מקורות אנרגיה מזהמים.
לכן על הממשלה, משרד האנרגיה והרגולטורים הרלוונטיים להתחיל לפעול בעניין כבר היום. עליהם להחליט שעם חיבור מאגר לוויתן למשק, השימוש בפחם יצומצם באופן משמעותי ויהווה פחות מ- 10% מהתמהיל הכללי. השימוש בפחם כמקור אנרגיה צריך להוות גיבוי ולא יותר.
[1] מקור נתונים: פרסומי המשרד להגנת הסביבה ופרסומים משרד האנרגיה
יש פה המון נתונים מרתקים, מה עם לשים את הצינור השני שיאפשר הזרמת גז רציפה במקרה של תקלה? נו איך קוראים לזה, אתם בטח שם באיגוד חברות הגז לא שמעתם על זה. יתירות. כן, נדמה לי שזה יתירות, אבל מה אני יודע. זה עולה כסף, זה שווה המון בביטחון, וזה לא דורש שימוש בדלקים חלופיים ומזהמים במידה והצינור היחיד שמספק גז יפגע.
אבל שיט, זה עולה כסף.
אני חושב שהבלוג הזה הוא GREENWASH.
היי עידו,
שמח שהנתונים מרתקים אותך.
לגבי הצינור השני, כמה דברים שחשוב לדעת:
התקלה באסדת תמר הייתה על גבי האסדה עצמה ואין לה שום קשר לצינור שמוליך את הגז מהאסדה לחוף. לצורך העניין, גם לו היו 50 צינורות כאלו, עדיין הייתה נעצרת אספקת הגז הטבעי.
פיתוח משק גז בעלת יתירות גבוה וביזור רחב של מקורות אספקה הוא בראר מעיניו של איגוד תעשיות חיפושי הגז ונפט בישראל. מכאן, הפיתרון האולטימטיבי הוא לא בניה של צינור נוסך, אלא פיתוח של מקורות אספקה חדשים ובלתי תלויים – זו האפשרות היחידה לדאוג ליתירות ולביטחון אנרגטי למדינת ישראל.
ארחיב מעט, פרוייקט תמר בנוי כך:
קרוב למאה ק"מ מערבי לחיפה נמצאים בארות ההפקה של המאגר. על פני המים באזור המאגר לא רואים דבר, הכל מתרחש על קרקעית הים בעומק מים אדיר של 1,700 מטר. משם יוצאים שני צינורות גז המוליכים את הגז לאורך יותר מ- 100 ק"מ עד לאסדת ההפקה הנמצאת מול חופי אשקלון. שם מטפלים בגז ולאחר מכן הגז נשלח באמצעות צינור יחיד (הצינור שאתה מתכוון אליו) אל נקודת הקליטה הנמצאת באשדוד.
מה אומר בעצם צינור נוסף? כדי שניתן יהיה לעשות שימוש בצינור נוסף (מהאסדה לחוף), יש לבנות עוד בארות הפקה, למתוח צינור נוסף מבארות ההפקה לאסדה, להגדיל בצורה משמעותית את יכולת הטיפול בגז על האסדה – ואז ורק אז לבנות צינור נוסף.
פרק הזמן בו ניתן להשלים פרויקט כזה, דומה לפרק הזמן הדרוש להקמת פרויקט שלם. ומה זה ייתן? ברגע שתהיה תקלה דומה לזו שהיתה – זה לא ייתן כלום. עדיין תופסק אספקת הגז. לכן, כפי שציינתי, הפיתרון המושלם הוא להקים פרויקטים נוספים ובלתי תלויים.
אגב, אני מתריע בעניין זה כבר משנת 2013 – שאסור להתסמך על מערכת 1. וגם לאורך הזמן שבתי וטענתי שהפבעיה העיקרית היא לא עניין הצינור. טענתי שזה לא יפתור את הבעיה. ועובדה במקרה דנן, זה לא היה עוזר כלל…
אני קורא את הציניות שעולה מתגבותיך, ולאור מסע ההכפשות שמתנהל כנגד הסקטור על ידי גורמים מסויימים, אני גם מבין את עמדתך בנושא הצינור.
מקווה שהרחבתי את הידע שלך בנושא. בכל מקרה, אני כאן או בפרופיל הפייסבוק שלי לכל שאלה, או רצון בדיון בנושא הגז הטבעי.
חג שמח!
4 שאלות לכותב:
1 האם אתה כותב בתשלום ואם כן למה אתה לא מציין זאת ?
2 מדוע אתה לא מציין לשם האיזון את הפליטות מאסדת תמר לשנת 2016 (מתוך האתר של המשרד להגנת הסביבה) של הבנזן (25 טון) האתיל בנזן (26 טון) , הטולאן (61 טון), כ 1159 טון VOC וכ- 3579 טון של מתאן והאם לדעתך נתוני פליטות אלו חריגים?
3 האם אסדת תמר המוקמת בימים אלו מול חוף דור עלולה לפלוט כמות פליטות דומה?
4 מדוע נובל בסקר הסביבתי לא התייחסה כלל לקונדנסט ולבנזן (הידוע לפי ארגון הבריאות העולמי כחומר מסרטן)?
שלום יוני,
תודה רבה על השאלות.
אני ראש אגף האסטרטגיה ומחקר באיגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל. זה כתוב ב"אודות אמיר פוסטר". אתה מוזמן להציץ – https://energeticblog.co.il/%D7%90%D7%95%D7%93%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%A8-%D7%A4%D7%95%D7%A1%D7%98%D7%A8/
בקשר לאסדת תמר ולאסדת לוויתן. מדובר בשני פרויקטים שונים לגמרי, כאשר גם חומר הגלם הבסיסי שמגיע מהמאגרים שונה וגם המתקנים התהליכיים שיש על כל אסדה שונים, כך שלהבנתי היקף הפליטות יהיה נמוך יותר.
לגבי הסקר – לאיזה סקר סביבתי אתה מתכוון?
4.